Le destin ressemble à ces nuits entières
oubliées dans l’encrier... Salah Al Hamdani
 

סאלח אל-חמדני

 

בשולי האש

 

לרוני סומק

 

 

הַגּוּף עוֹמֵד

הַיּוֹם בַּקִּיר,

הַפּוֹשְׁעִים כִּבּוּ

אֶת הַכּוֹכָב שֶׁל יַלְדוּתֵנוּ.

 

הַיָּרֵחַ,

אַתָּה יוֹדֵעַ,

הוּא הַכַּדּוּר הַמְּנֻקָּב

שֶׁל הַיְּלָדִים הָעֲנִיִּים

בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ.

 

הָעֵשֶׂב עַל הַמִּרְפֶּסֶת

חָדַל לִצְמֹחַ,

וַאֲנִי לֹא נִקְטַפְתִּי.

פְּרִי בָּשֵׁל

נִרְקָב עַל שִׂיחַ הַגָּלוּת.

 

וְאַתָּה מוּבָל בִּצְעָדֶיךָ,

רֹאשְׁךָ מוֹשֵׁךְ נֶגֶד רְצוֹנְךָ.

 

אַתָּה מְמַלְמֵל בְּעִבְרִית עַל בַּגְדָּד

מִלִּים שֶׁהִגְּרוּ מִלִּבִּי.

עָנָן שֶׁל יוֹנִים

יָשׁוּט מֵעַל אִיִּים לֹא נוֹדְעוּ,

עֲצֵי תָּמָר יִקֹּדּוּ  לִכְבוֹדֵנוּ

טֶרֶם יִשְׁקְעוּ בְּצֹפֶן הַנֶּצַח.

 

אַל תִּשְׁכֹּן בַּחֹשֶׁךְ,

הַחְלֵק אֶל שְׁאֵרִית הָאוֹר.

הַקְשֵׁב בֵּין הַהִרְהוּרִים,

אַל תַּזְנִיחַ אֶת דֶּרֶךְ הַמִּלִּים.

 

אִישׁ אֲדָמָה,

אֲנִי עוֹבֵד אֶת הַמָּחָר,

מֵסִיט אֶת הַסְּעָרָה,

מַקְשִׁיב לִפְעִימוֹת קְלוּשׁוֹת.

בְּעֵינֶיךָ

חַגָּהּ אַשְׁלָיָה,

שֶׁמּוֹלֶדֶת עַל פְּנֵי תְּהוֹם

תַּצִּיל אֶת יְלָדֶיהָ.

 

בּוֹא,

נַמְצִיא שִׁיר גִּילְיוֹטִינָה

לַרוֹצְחִים,

נַהֲפֹךְ מִקְלָט

לַרְגָעִים הָאֲבוּדִים.

 

נְקַשֵּׁט אֶת הַקִּירוֹת

בָּאַשְׁלָיָה שֶׁלָּנוּ,

נַעֲרֹךְ אֶת הַשּׁוּלְחָן

לִקְרַאת הַסְּעֻדָּה.

הִנֵּה אָחִיךָ הָאוֹבֵד יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר,

שָׁב אֵלֶיךָ, גְּרוֹנוֹ נִחָר מִצְּעָקוֹת.

בְּמוֹלַדְתֵּנוּ

הַחַיִּים אוֹכְלִים אֶת הַמֵּתִים,

הַקְּדוֹשִׁים שׁוֹקְלִים פָּחוֹת מִמִּשְׁקָלָן שֶׁל הַדְּמָעוֹת.

הַנָּח לַגּוֹרָלוֹת הַלָּלוּ,

עוֹבְדֵי הָאֵל הָאֻמְלָלִים

מֻרְגָּלִים בִּתְפִלָּתָם לְהִיפָּרֵד מִנִּשְׁמָתָם.

 

אֲנִי גֶּשֶׁר מֻנָּח מֵעַל תְּהוֹם,

חוֹבָה לָלֶכֶת בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.

 

אֲנִי קוֹטֵף אֶת צִלְּךָ,

מוֹשֶׁה אוֹתְךָ כּוֹכָב בּוֹדֵד,

וּבְשֹׁבֶל גָּלוּתִי

אָשִׁיב אוֹתְךָ אֶל רְקִיעַ הַמּוֹצָא.

 

מַדּוּעַ חָדַל הַפֶּצַע

לְדַמֵּם בְּכַף יָדֵינוּ,

אָנוּ הַצְּלוּבִים?

 

אֲפִילּוּ אִם נִיחוֹחוֹת הַקַּיִץ כֻּסּוּ בִּכְפוֹר,

וְהַסְּתָו חָדַל לָשֵׂאת בְּעֹל שְׁקָרָיו

שֶׁל הַמְּשׁוֹרֵר,

וְעוֹרֵק הַמִּלִּים

מִתְבּוֹסֵס בַּבֹּץ,

אֵין חוֹבָה

לִבְנֵי מֶסוֹפּוֹטַמְיָה

לִהְיוֹת הָרִאשׁוֹנִים

לִמְחֹק אֶת הַגְּבוּלוֹת.

 

הַנַּח לִי לִמְשׁוֹת

אֶת הַמִּזְרָח שֶׁל אֲבוֹתֵינוּ,

לְהָסִיר אֶת מִכְשׁוֹל הַשִּׂנְאָה,

לְקַשֵּׁט אֶת עוֹנוֹת הַחֵמָר.

 

גַּעְגּוּעַי נָעִים עַתָּה בְּכִוּוּן נְהַר הַפְּרָת.

הֵם בָּאִים בַּשַּׁעַר

כְּהָמוֹן רָעֵב לְאַהֲבָה.

 

רָאשִׁי כָּבוּל לְקִיר הַגָּלוּת,

הַחַלּוֹן פָּתוּחַ  לַחֲלוֹם.

בַּבְּאֵר אֵין צֵל,

הָאוֹר חוֹרֵק עִם עֲלוֹת הַיּוֹם.

 

אֵין לִי אִמָּא מְחַכָּה,

גַּם לֹא יוֹנָה שֶׁתִּבְכֶּה/ שֶׁתְּבַכֶּה.

פָּרְחוּ הָעֲטַלֵּפִים

מִנִּשְׁמָתִי,

מוֹלַדְתִּי לֶעָפָר

שָׁבָה.

 

נִשְׁמֹר לְמוֹעֵד אַחֵר

אֶת שְׁאֵרִית הַגֶּשֶׁם.

נְסַפֵּר סִיפּוּרֵי תְּמָרִים לַיְלָדִים.

בִּבְדִידוּתָם

נָשִׁיר

לִכְבוֹד מֵתֵינוּ,

אֵלּוּ שֶׁפָּרְחוּ

בְּמַעֲמַקֵּי הַגֵּיהִנֹּם.

 

מִיְּמֵי קֶדֶם

אֲנִי נוֹשֵׂא אֶת חֻפַּת הַלַּיְלָה.

הוֹפֵךְ אֶת הַמַּרְאָה,

הַפָּנִים כְּלַפֵּי הַקִּיר,

גְּרוֹנִי יָבַשׁ

בִּפְנֵי הַמָּוֶת.

 

רְאֵה, בַּגְדָּדִי,

יָדַעְתִּי דֶּרך חַתְחַתִּים,

מְכֻסָּה שָׁנִים שֶׁל עֲקָרוּת.

וְעַכְשָׁיו

הַגֶּשֶׁם מְנַמְנֵם עַל נַקְבּוּבִיּוֹת תְּמָרִים.

 

רְאֵה, הִנֵּה צִיַּרְתִּי סוּס

דּוֹהֵר לְעֵבֶר דִּמְדּוּמִים,

צוֹהֵל

מִתּוֹךְ נָהָר אַכְזָב,

בְּלֵב הַכְּפָר נִנְטָשׁ לְגוֹרָלוֹ.

 

כְּשֶׁהָאִיזּוּן בִּשְׁתִיקָתְךָ

נוֹדֵד אֶל סִבְלוֹת פְּרֵדָה,

אֲבַטֵּא שִׁמְךָ,

הַגְּבוּלוֹת יִסָּגְרוּ בְּפָנַי.

 

לֹא חָשׁוּב מָה יֹאמְרוּ סוֹחֲרֵי הַמִּלְחָמוֹת

וְהַצְּבוּעִים,

הָעֲנָנִים מְפַטְפְּטִים בִּרְחוֹבוֹת בַּגְדָּד,

הָרוֹצְחִים בָּאִים מִכָּל עֵבֶר.

 

אַל תִּשְׁכַּח לְעוֹלָם אֶת עִירָאק אַרְצְךָ.

בּוֹא נְשַׁלֵּב יָדַייִם,

נַפִּיל אֶת הַקִּיר,

נוֹקִיר אֶת הֶעָפָר

שֶׁל מֵתֵינוּ.

 

אֵין צֶדֶק בַּשּׁוֹט שֶׁמַּצְלִיף,

אֲנַחְנוּ קְטֵנִים בַּחֲלוֹף הַזְּמַן,

הָאַבְּסוּרְד בְּחַיֵּינוּ הוֹלֵךְ וְגָדֵל.

 

צִיפּוֹרֵי נְיָר

תּוֹקְפוֹת,

הַסְּעָרָה מַבִּיטָה

מִבַּעַד לְעֵינָהּ.

קוֹץ אֶנְעַץ

בְּלֹעַ הָאַפְסוּת.

 

נִקְרַע אֵת הַלְּשׁוֹנוֹת

שֶׁמְּשַׁקְּרוֹת לַשָׁלוֹם,

יַחַד נָאִיץ בָּהֶן לְהִתְקוֹמֵם.

תרגם מצרפתית:מישל אליאל